פסק-דין בתיק פש"ר 25587-12-10

א.         מבוא

1.         החייב, יליד 1971, נשוי ואב לשמונה ילדים, כולם קטינים, כולל תאומים בני פחות משלוש, הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

            ביום 16.3.2011 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 1,947,559 ל - 36 נושים.

            על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך 500 ש"ח החל מיום 1.5.2011.

2.         החייב טען בבקשה כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מקריסת חברה שהייתה בבעלותו בשם מודד חשמל 2008 (להלן: " החברה").

            נטען כי בין השנים 2000-2007 היה החייב מובטל בשל פציעתו בתאונת עבודה. בגין פציעה זו הוכר החייב כנכה על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי והוכרו לו 34% נכות לצמיתות.

            בשנת 2008 קיבל החייב פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת העבודה ומיד לאחר מכן הקים את החברה שעסקה בביצוע עבודות חשמל כקבלן משנה.

3.         החייב טען כי בסופו של יום קרסה החברה משום שלא קיבלה התמורה המגיעה לה בגין עבודות שביצעה, באתרי בניה שונים, מקבלנים ראשיים עמה חתמה חוזים. נטען כי רק בשל כך נוצרו לחברה ולחייב שערב לחובותיה חובות גדולים לספקים, לרבות ובמיוחד לנושה אמל הנדסת חשמל (להלן: " אמל").

ב.         עמדת בעלי התפקיד

1.         מלכתחילה התנגדו בעלי התפקיד להכריז על החייב פושט רגל.

            במועד הגשת דוח ראשון מטעם בעלי התפקיד הוברר כי החייב אינו מגיש דוחות חודשיים, לא המציא מסמכים נדרשים בחקירתו והודעות לנושים על ההליך.

2.         עוד טען המנהל המיוחד כי החייב הבריח נכסים משום שבשנת 2010 המחה זכותו עם חוזה שנחתם בין החברה וחברת שרביב לקבלת סך של 18,000,000 ש"ח בגין ביצוע עבודות על פי מכרז בו זכתה החברה לאחד מהנושים , חברת אמל. נטען כי המחאת הזכות גרמה לכך כי בפועל ביצע החייב בעצמו ובאמצעות החברה הנ"ל העבודה ובגינה התקבלה תמורה אצל הנושה, חברת אמל. זו בסופו של יום לא הגישה תביעת חוב בתיק זה. נטען כי מצב עניינים זה נמשך גם לאחר מתן צו הכינוס ועד חודש מרץ 2012.

3.         בעלי התפקיד טענו עוד כי אשת החייב אינה יוצאת לעבודה ללא הסבר וכן כי החייב הסתיר מידע בדבר הליכים פלילים שנוהלו נגדו על ידי שלטונות מע"מ בגין אי הגשת דוחות ואי תשלום מע"מ.

4.         בעלי התפקיד טענו עוד כי החייב יוצר חובות בעודו בהליך, והתא המשפחתי שלו מוציא הוצאות גבוהות מההכנסות. נטען שהחייב אינו משלם ארנונה ויוצר חובות לצורך רכישת מוצרים במכולת, הכל על פי הודאת החייב.

5.         עוד לפני הדיון שהתקיים בעניינו של החייב ביום 29.10.2012 הגיש ב"כ החייב תגובה מטעמו בה נטען כי:

            I           מסמכים, שטרם הומצאו לבקשת המנהל המיוחד, לא הומצאו בשל קוצר זמן,        משום שהמנהל המיוחד קצב לחייב 7 ימים להמצאתם. החייב צירף חלק          מהמסמכים לתגובתו.

            II          החייב לא ביצע העדפת נושים אלא עוד בטרם כניסתו להליך פש"ר העביר החייב                זכויתיו על פי חוזה עם חברה קבלנית בשם שרביב לנושה שלו (חברת אמל) תמורת                  התחייבותה להמשיך לבצע העבודה שהחייב אמור היה לבצע. נושה זה כרת בסופו                      של יום חוזה ישירות עם הקבלן הראשי (חברת שרביב).

                        נטען כי פעולה זו הייתה הדרך היחידה שאפשרה לחברה של החייב לרכוש אספקה,                        לשלם לעובדים ולהמשיך לבצע העבודה עד שקרסה, ולאחר מכן נוצרה התקשרות                        ישירה עם הקבלן הראשי.

            III         הומצאו הודעות לכל נושי החייב, אין פיגורים לקופת הכינוס ודוחות יוגשו בהקדם.